עולמו הסודי של אלכס

מחשבות והגיגים פרי עטו של מישהו שחושב כמוכם

ניסיון אחרון לשכנע

leave a comment »

פתקי הצבעה בבחירות לכנסת ה-18 (מתוך: וויקיפדיה)

בעוד שלושה ימים בדיוק יזכו אזרחי מדינת ישראל לנצל את הזכות הדמוקרטית הבסיסית ביותר שהיא זכות ההצבעה בבחירות. ההגדרה הבסיסית ביותר של דמוקרטיה הינה קיום בחירות חופשיות וחשאיות אחת לפרק זמן מסוים. לנו זה נראה מאוד טריוויאלי, ולכן רבים מאיתנו, כמעט 35% בבחירות האחרונות, בוחרים שלא לממש זכות זו. יש לכך סיבות שונות ומגוונות – ייאוש מהמצב השורר במדינה, אדישות, חוסר אמונה בכך שקול בודד יכול באמת לשנות משהו, חוסר אמונה מבחינה אידיאולוגית בשיטת המשטר הנהוגה בישראל ועוד כהנה וכהנה סיבות אחרות. לעניות דעתי, מדובר לרוב בסיבות פסיכולוגיות שנובעות משכנוע עצמי בכך שהמצב גרוע ולא יכול להשתפר. העניין הוא, שדמוקרטיה היא אכן שיטת משטר עם חסרונות רבים מספור, אך נכון לרגע זה לא הומצאה עדיין שיטה טובה יותר, וכל החלופות האחרות הן אף גרועות ממנה. הבעיה היא שאת זה מבין גם הרוב המוחלט מתוך אותם 35% ועדיין הוא בוחר להישאר בבית ביום הבוחר. הדבר נובע לדעתי מהסיבה הפשוטה שזכות זו אף פעם לא נמנעה מאיתנו, וכפי שכולנו יודעים, הרבה יותר קל להעריך משהו ברגע שלוקחים לך אותו.

אני למדתי על ערכה של הדמוקרטיה לא משיעורי האזרחות או ההיסטוריה בבית הספר, לא מהתהליך עצמו, בו נטלתי חלק לראשונה לפני שש שנים ואף לא באמצעות אמצעים חיצוניים אחרים כגון אמצעי התקשורת למשל. על ערכה של הדמוקרטיה למדתי בדרך בה כנראה לומדים את הדברים החשובים ביותר, אשר מלווים אותנו לאחר מכן לכל אורך החיים – באמצעות החינוך בבית. ויותר מדויק, באמצעות סבא שלי, ישראל רזר ז"ל.

סבא וסבתא שלי, מצד אמי, עלו לארץ כשהייתי בן 13. לצערי, למרות שאת חייהם בארץ הם העבירו בסמוך לבית הוריי, לא הספקתי להכיר אותם לעומק. כשהם עלו לארץ, מצבם הבריאותי כבר לא היה מזהיר, בלשון המעטה, כך שהם לא הספיקו ליהנות מפרותיה של הארץ המובטחת ואני לא הספקתי ליהנות מהם. אבל, ואת זה ציינתי כבר קודם, דווקא את השיעור על חשיבותה של הדמוקרטיה למדתי מסבי, למרות שבוודאי הוא לא כיוון לכך.

בשנת 1999, כפי שאתם בוודאי זוכרים, התקיימו הבחירות לכנסת החמש עשרה. הן התרחשו במאי של אותה השנה, זמן קצר לאחר עלייתם של סבי וסבתי ארצה. לראשונה בחייהם הם זכו ליטול חלק בתהליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר של הטלת פתק עם שמה של מפלגה זו או אחרת לקלפי. מכיוון שכבר באותה תקופה ניצנים של ציניות וסרקזם, במיוחד בכל הנוגע למציאות הישראלית, החלו לתת את אותותיהם בדרך בה הבנתי והסתכלתי על העולם, היה לי קצת קשה להבין את ההתלהבות של סבא שלי ממערכת הבחירות. חשוב לציין שבאותה תקופה הוא כבר היה עיוור לגמרי כבר כמה שנים כתוצאה ממחלה וניתוחים לא מוצלחים שבוצעו בעיניו, ומן הסתם מידת הידיעה שלו את השפה העברית הייתה פשוט לא קיימת, כך שאת כל המידע אודות המתרחש סביבו הוא קיבל בעיקר משידורי הרדיו בשפה הרוסית (ערוץ 9 הוקם רק שלוש שנים לאחר מכן) ומאיתנו, הסובבים אותו. למרות המידע המועט הזה, הוא ניסה לשאוב כל פיסה ממנו בשקיקה ולהיות שותף פעיל לדבר הזה שמתרחש סביבו. כפי שכבר ציינתי, לי היה קשה קצת להבין את כל ההתלהבות הזו ממה שכבר אז נתפס בעיניי כקרקס ותו לא. אבל באיזשהו שלב, ואני לא יודע אם זה קרה בעקבות שיחה שניהלתי איתו או פשוט מהבנה שלפתע הכתה בי, הבנתי שהבן אדם הזה, שחי חיים לא פשוטים כלל וכלל ונמצא כבר בערוב ימיו, זוכה בפעם הראשונה בחייו ליטול חלק בתהליך שלי נראה כל כך מובן מאליו. במשך כל חייו הוא חי תחת שלטון אוטוריטרי (הן בברית המועצות והן מאוחר יותר בקזחסטן), שגם אם היה מקיים בחירות, היה מדובר במין מס שפתיים שנועד לשוות חזות דמוקרטית לשלטון לא דמוקרטי בעליל. ולכן, עצם העובדה שבפעם הראשונה בחייו הוא יכל להשתתף, ואף במידה מסוימת להשפיע על השלטון במדינה בה הוא חי, גרמה לו באמת ובתמים להתרגש.

אני יודע שחלקכם בוודאי יטען כי אני עוטף את זיכרונות הילדות שלי במין מעטפת רומנטית שכזו, ובוודאי שהדברים התנהלו באופן שונה ממה שאני זוכר. יכול מאוד שיש מן האמת בטענה הזאת, אך זה עדיין לא משנה את השורה התחתונה בדבר ערכה וחשיבותה של הדמוקרטיה. תחשבו על ההורים שלכם, על הסבים והסבתות שלכם, על ההורים שלהם, שככל הנראה חיו תחת משטרים שלא הייתה להם כל אפשרות להשפיע על התנהלותם. יכול להיות שחלקם אף חיו טוב, אך הטוב הזה יכל היה להשתנות בין רגע בעקבות גחמה זו או אחרת של המושלים בכיפה. וזו בדיוק הנקודה לדעתי. הרי גם אנחנו סובלים מגחמותיהם של נבחרי הציבור, אבל בסופו של יום, לנו ניתנת ההזדמנות להחליף אותם.

ב-22 לינואר תלכו לקלפי ותזרקו לתוכו מעטפה עם פתק שרשום עליו משהו. ולו רק כי יש לכם את האפשרות הזאת, אפשרות שהיא לא מובנת מאליה כלל וכלל.

Advertisements

Written by alexzusmo

ינואר 19, 2013 בשעה 6:29 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: